פסק-דין בתיק ת"א 23284-06-09

1.         עסקינן בתביעה כספית בסך 59,815 ש"ח שהגיש התובע נגד הנתבעים בקשר עם הסכם בניה בו התקשרו הצדדים ביום 4/8/08 (להלן: "הסכם הבניה").

טענות התובע בתמצית

2.         התובע טוען, כי לפי הסכם הבניה היה עליו לבצע עבור הנתבעים עבודות בניה בדירה שברח' לאה 44 בחיפה (להלן: "הדירה"), ובתמורה היה על הנתבעים לשלם לו סך של 114,000 ש"ח. מועד תחילת ביצוע העבודות נקבע ליום 4/11/08.

3.         "לקראת 3/11/08", כך נטען, התקשר התובע לנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") וביקש להתחיל בהכנסת החומרים לדירה, אולם הנתבע ביקש ממנו להמתין עד 4/11/08,  על מנת שהדיירים שאכלסו את הדירה יתפנו ממנה.

            ביום 4/11/08 התחיל התובע להביא לדירה חומרי בניה (ברזלים) ולמחרת (ביום 5/11/08) הביא בלוקים ואיטונג. ביום 6/11/08 בוצעו עבודות ניסור בתקרה. לאחר מכן המשיך התובע בביצוע העבודות בהתאם להסכם והוא ביצע טפסנות וחגורות, כולל ברזל, תוך שהביא לאתר חומרים נוספים כגון עצים, רגליים, מסמרים, חוטי שזר, פטישים ומגרפות.

4.         במהלך ביצוע העבודה, ביקש הנתבע כי התובע יבצע בניית בלוקים, אולם לאור בקשת האדריכל לפיה יש לבצע תחילה חגורה על הגג, החל התובע בביצוע החגורה על הגג טרם בניית הבלוקים.

            התובע טוען, כי במהלך ביצוע העבודה, התקשרו אליו ביום 9/11/08 שני בעלי מקצוע ומסרו כי הנתבע פנה אליהם בבקשה כי ימשיכו בעבודות הבניה בדירה.

            משפנה התובע לנתבע לפשר העניין, השיב הנתבע כי לא יודע מה קרה לו, שהוא מבולבל וביקש מהתובע להמשיך בביצוע העבודה.

5.         התובע המשיך בביצוע העבודה וביום 12/11/08 פנה אליו "קבלן בשם עיסא" ומסר לו כי הנתבע ביקש ממנו לבצע את העבודה במקומו. לפנייה זו השיב התובע, כי אם בכך מעוניין הנתבע עליו לשלם לו עבור העבודה שביצע לרבות החומרים. לפי התובע, לאחר שעיסא ישב עם הנתבע, הוא הודיע שאין בדעתו לבצע את העבודה.

            בהמשך פנה הנתבע לתובע, גירש אותו ואת הפועלים מהדירה ומשביקש התובע לקחת חזרה את חומרי הבניה והציוד השייכים לו, איים עליו הנתבע ולא אפשר לו לעשות זאת.

            בעקבות המעשים הנ"ל, שיגר התובע לנתבעים ביום 18/11/08 מכתב בדואר רשום בדבר הפרת החוזה על ידם.

6.         התובע טוען, כי בדירה נותרו חומרי בניה וציוד כדלקמן; 2 טון ברזל (12,000 ש"ח), איטונג (8,000 ש"ח), עץ (8,000 ש"ח), רגליים ברזל (10,000 ש"ח), דבק איטונג (800 ש"ח), מסמרים (240 ש"ח), חוט שזור (240 ש"ח) וכלי עבודה (פטישים, מגרפות ושקיות למסמרים בעלות של 500 ש"ח).

            בנוסף, לטענת התובע בוצעו על ידו עבודות ניסור בשווי של 7,200 ש"ח, שתי הובלות בסך 1,600 ש"ח (בעדותו ביקש לתקן את הסכום לסך של 2,400 ש"ח) וכן עבודות טפסנות של חגורות והכנת ברזל בשווי של 5,000 ש"ח.

7.         לאחר גירושו של התובע מהאתר, כך נטען, הזדרז הנתבע והוציא נגד התובע צו מניעה וזאת על מנת לטשטש ראיות ולמנוע ממנו לתעד את מצב הדירה והעבודות שבוצעו על ידו או להוציא ולקבל לידיו כלים וחומרים השייכים לו. הנתבע השתלט למעשה על הציוד של התובע ועשה בו שימוש, וזאת על אף ששילם לתובע סך של 5,000 ש"ח בלבד.

            לפי התובע, בנוסף לנזקים הישירים שפורטו לעיל, נגרמו לו נזקים נוספים של אובדן ימי עבודה והכנסה וכן עגמת נפש.

טענות הנתבעים בתמצית

8.         הנתבעים טוענים, כי על התובע היה להתחיל בביצוע העבודה עד 4/11/08, וכי הוא התחייב שעד למועד זה כל הציוד וחומרי הבניה יהיו בדירה (שהייתה פנויה כבר ביום 31/10/08) ולכן כבר בנקודה זו הפר התובע את המוסכם. מעבר לכך, חומרי הבניה (ברזלים) הובאו לדירה רק ביום 11/11/08 ועבודות הניסור בתקרה בוצעו רק ביום 7/11/08 וזאת על ידי קבלן משנה שהובא ע"י הנתבעים ולא כפי הנטען ע"י התובע.

9.         ביום 12/11/08 פנה התובע לנתבעים וביקש לסיים את ההסכם מאחר ולא מצא עובדים. התובע בהגינותו באותה העת אף הפנה את הנתבעים לקבלן בשם עיסא.

            במעמד זה הוסכם, כי הקבלן עיסא ימשיך את העבודה באותו מחיר שנקבע בהסכם, אך בקיזוז סך של 8,000 ש"ח בגין חומרי הבניה הקיימים בדירה.